למד אצל הגאונים ר’ אברהם מנחם שטיינבערג אב”ד בראדי ובמח”ס מחזה אברהם, ואצל ר’ בנציון כ”ץ אב”ד טשערנאוויץ, ונסמך להוראה מהם, וגם שמש אצל אב”ד בראד למשך של ד’ שבועות עד שסמך עליו את ידו, ואצל הגאון ר’ אהרן באקשט אב”ד שאוועל.

במלחמת העולם הראשונה היגר ביחד עם אביו וכל משפחתו לוויען בירת אוסטרי’, בשנת תרפ”ח התחתן עם הרבנית מירל עטל בת הרבני החסיד ר’ שמואל יצחק רייך מגזע רבנים גדולים.

שמש ברבנות יותר מחמשים שנה, מתרצ”א עד תרצ”ד שמש ברבנות בביהכ”נ שומר הברית בוויען, אח”כ עד תרצ”ח בביהכ”נ בני ברית שהיה נקרא ‘קאשעל שוהל’ שהיה קהלה ארטדוקסיס גדולה, ושמש ג”כ כחבר בי דינא דשם, כשפלשו הנאצים לאוסטרי’ נמלט משם לאנגלי’ ובת”ש נבחר לשמש ברבנות בקהלת בית ישראל-רומענישע שוהל ומנהל בית המדרש למורים של קרן התורה (כנסי’ מכינה) במאנטשעסטער עד שנת תש”ו. וכשהיה אז בנוא יארק אצל ה’אגודה קאנווענשאן’ הציעו לפניו את מקומו של הגאון ר’ יעקב קאמינעצקי שעזב אז את טאראנטא למלא את מקומו בביהמ”ד ‘תורת אמת’, הפרעזידענט של הקהלה בקש מלפניו לעזוב את פעולותיו בעד ה’אגודה’ ולקבל עליו את עול הרבנות דשם, (רוב הקהלות בטאראנטא בעת ההוא היו נוטים למזרחי), תחלה סירב אבל אח”כ התנה עמהם שני דברים הא’ שלא יהיה משועבד להפרעזידענט, והב’ שישאר אגודיסט.

הרב אקס היה מהמייסדים של צעירי אגודת ישראל בוויען, והיה לו השיעור הכי גדול –של דף היומי- בעיר וכשהגה”ג ר’ מאיר שפירא היה בוויען בחר את שיעורו של הרב אקס לנאום שם. בעת היותו במאנטשעסטער פעל רבות למען כשרות והחזקת היהדות, גולת הכותרת הוא הפעולות שעשה בטאראנטא כשבא לשם היה מצב היהדות בתחתית המדריגות והוא העלה את רמת היהדות בכל התחומים לדרגה גבוה שבו נמצא הוא כהיום.

נפטר ג’ תמוז תשמ”ה ומנו”כ בביה”ח של רח’ ראוזלענד עוועניו לשמאל של חלקת בית לידא