Rabbi Yehuda Leib Gordon
יהודה ליב ב"ר אברהם אבא
Lomza Rav, and Congregation Tiferes Tzion, Chicago, ILDate of Death:
Tue. April 22, 1924 -
Nissan 18 5684
Chol Hamoed Pesach
Anyone with biographical information is asked to please send it in.
See CONTACT page for details. Thank you.
Directions to Kever: Waldheim Cemetery in Chicago maintains computerized records and will provided a detailed location map upon request. Location: Needed
Biographical Notes:
Photo Caption: Rabbi Yehuda Leib Gordon, Credit: Needed
Photo Credit: The Sentinel, April 24, 1925
Credit: MCA
Bio Information:
« Previous: Rabbi Yehuda Leib GinsburgNext: Rabbi Mordechai Leib Shelinsky »
Incorrect, date is April 12, 1925. which is 18 Nisson of 5685.
Biography in short as I posted it on ivelt.com;
ר’ יהודה לייב גארדין נולד ברעציצא, למד אצל הגאון ר’ משה דאנישעווסקי בסוויר, נשא אשה בכפר נישטאנושאק וישב עשר שנים אצל חותנו שזכה לשתי שלחנות של תורה וגדולה. בתרל”ז נתקבל לרבנות בעיר מיכאילישאק שבפלך ווילנא בה שמש כתשע שנים עד תרמ”ו שאז נתקבל לשמש בעיר אוגוסטאוו, מלבד גאונותו וגדלותו בתורה היה גם בקי בשפות המדינות ולכן בשנת תר”ן זכה לקבל גם את משרה הרבנות מטעם דבר נדיר לרב לשמש בשני כתרים אלו. בתרנ”ז נתקבל לרצון המתנגדים והחסידים כאחת לשמש על כסא הרבנות בעיר אוסטראוו-מאזאוועצקי מבצר לתורה ולחסידות גור, אלכסנדיר, וואורקא, ראדזימין, אמשינאוו, סטריקאוו ועוד. שם שמש עד תרס”ה ואז עבר לסמארגאן ומשם למלאות מקום הפנוי ברבנות דעיר לאמזשא ועל שמו נקרא “הגאון מלאמזשא”, בשנת תרפ”א היגר לארה”ב בכדי לגייס כספים עבור הצלת ישיבת לאמזשא שהיה תחת נשיאתו של הגאון ר’ יחיאל מיכל גארדאן (בלתי קרוב אליו), נתקבל לשמש כראש ועד ואגודת הרבנים בעיר שיקאגו עד לפטירתו ב’ דחוה”מ פסח תרפ”ה וכבוד גדול עשו לו במותו.
במשך שנות רבנותו הצטיין בגדלות בגאונות ובכשרונות נפלאות בכל מכמני התורה והיהדות, ובכל מקום בואו הוציאם מכח אל הפועל.
גם חיבר ספריו ואלו הם, שו”ת דברי יהודה, ודגלי יהודה, תשובת יהודה, גם דרשות שנשא בשפת המדינה קבצם והו”ל בשם “סלאווא”, ועפ”י בקשת שר הפלך דעיר אוסטראוו חיבר ספר נפלא בשפת הרוסית לבאר מהות החסידית ספר זה מכנהו “מהו חסידות?”, בסמארגאן הו”ל את הספר “מהו התלמוד?” ג”כ בשפת הרוסית בו מבטל ומוציא מלבן של צוררי היהודים שבאו להוכיח מדברי חז”ל אודות אמיתת עלילות הדם, ספר הזה הכה גלים ונדפסה בזאח”ז כמ”פ, בפרשת בייליס השמתשו שני הצדדים בספר זה.
בספרו דברי יהודה בא בכתובים עם הגאון הגדול אדמו”ר בעל אבני נזר, המכתבים נכתבו בסגנון חריפי, ועורר את חימת חסידי סאכאטשאוו שהוציאו גם הם לאור ספרי פולמוס הראשון בשם צל החכמה והשני שי”ל ד’ שנים לאחמ”כ בשם מלחמות יהודה, הפולמוס גם גרם לו לאבד את הקאנדידאטור דעיר חכמים וגדולים “לאדזש” שהיה מבצר לחסידי סאכאטשאוו.
זכר צדיק לברכה
and here’s his picture http://www.ivelt.com/forum/download/file.php?id=28251
He had a machlokes with the Avnei Nezer about hilchos tfillin and certain people were very upset about it. I think he was reburied on Har Hazeisim in the 70’s.
He came to America with Rav Samson to collect money for Lomzhe Yeshiva. Rav Samson also stayed in America, he was a famed Mechanech in Baltimore.
http://goo.gl/m0XiZ2